החלטה בתיק ת"א 4051-04-11

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני.

העובדות הצריכות לעניינו הן אלה.

ביום 30/06/61 נערך הסכם בין רשות הפיתוח לבין עיריית צפת (להלן: "העירייה"), לפיו רכשה העירייה מרשות הפיתוח את חלקה 12 בגוש 13063 בשטח 1,927 מ"ר (להלן: "חלקה 12").

ביום 25/01/95 נחתם הסכם בין המבקש 2 (להלן: "המנוח") לבין המשיבה 5 (להלן: "עמידר") כנציגת מינהל מדינת ישראל (כמנהל נכסי רשות הפיתוח) לרכישת בית העומד על חלקות 11 ו- 12 (חלק) בגוש 13063 (המבקשת 1 היא אלמנת המנוח).

עוד קודם למועד זה, ביום 23/02/93, ובעקבות פניית עמידר לעיריית צפת לקבלת הסכמתה למכירת חלק הבית המצוי על חלקה 12 למנוח, כתב מהנדס עיריית צפת דאז, אנג' יחזקאל רובין, כי לעיריית צפת אין התנגדות למכירת חלק הבית הנ"ל למנוח.

ביום 05/06/09 נחתם שטר מכר וביום 19/11/09 נרשמה הבעלות בחלקה 12 בשלמותה על שם עיריית צפת.

ביום 12/04/10 פרסמה העירייה מכרז למכירת חלקה 12.

ביום 13/07/10 הוחלט כי החלקה 12 תימכר למשיבים 3-4 (להלן יקראו: "היזם").

ביום 17/10/10 נחתם הסכם מכר בין היזם לבין העירייה. הסכם מכר זה טעון אישור הממונה על המחוז במשרד הפנים וזה טרם ניתן.

ביום 04/04/11 הוגשה הבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד למניעת השלמת העסקה בין העירייה ליזם ואי דספוזיציה בחלקה 12 הנ"ל עד להכרעה בתובענה.

בו ביום ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד.

צו זה הורחב מאוחר יותר וחל גם על אישור הממונה על המחוז, שטרם ניתן.

להלן טענות הצדדים.

טענות המבקשים

לטענתם, על חלקה 12 יושב חלק מן הבית שרכשו בשעתו מעמידר (מטבח, חדרי שירותים וחדר) וכן מצוי עליה מעבר צר, מיתר חלקי הבית הבנויים על חלקה 11 אל חלקי הבית הבנויים על חלקה 12.

באשר לזיקת ההנאה כזכות מעבר, המצוינת בהסכם המכר, נטען כי זו הייתה למנוח עוד קודם לרכישת החלק בחלקה 12, שכן, פתחי חדרי השינה שעל חלקה 11 פונים לתוך חלקה 12.

לטענתם, עיריית צפת רשמה את חלקה 12 כולה על שמה בטאבו בחוסר תום לב, שכן, ידעה על העסקה בין המנוח לעמידר והסכימה לה.

באשר לעסקה בין היזם לבין העירייה טענו המבקשים, כי זו לא הושלמה כל עוד לא ניתן אישור מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים ועל כן גוברת זכותם של המבקשים.

לטענתם, אם תושלם העסקה, ייגרם נזק רב למבקשים, שכן הם מחזיקים בחלק בניין המצוי על חלקה 12 העומדת להימכר ליזם על ידי העירייה.